בטח שמתם לב לתופעה של התמונות מכל מיני רגעים היסטוריים/קלאסיים בהם מככבת תמונתו של ביבי ברקע.
תמונות בסגנון פורסט גאמפ, של מישהו שנדחף לתמונות, שאינן בהכרח קשורות אליו.
אני אומר לכם את האמת, אני לא מתחבר עם ההומור הזה ולא מקבל אותו, ומיד אסביר למה. למי שעוד לא יודע על מה אני מדבר הנה כמה דוגמאות:
למה אני לא מתחבר להומור הדפוק הזה? ראשית אני חושב שהוא תוצאה של חוסר פרגון ואני לא סובל חוסר פרגון.
שנית, ביבי הוא כן אחראי לשחרורו של גלעד, בין אם תרצו או לא תרצו (הייתי מעדיף שישוחרר קודם אבל זו דעתי האישית). מן הראוי שהוא יהיה שם לקבל את פני גלעד וגם אם הוא נתפס בפריים של גלעד עם אביו אין בכך פסול. הייתי יותר מבין את ההומור הזה אם התמונות האלה היו מופצות כאשר לימור לבנת קפצה על הפודיום של גל פרידמן בעוד היא הייתה אחראית בעיקר לרמת הספורט הנמוכה בארץ ולא להישגים שמדי פעם מבליחים להם. זה לא המקרה.
שלישית מכל תמונה כזו נשפכת הרגשה שמי שעשה את הפוטושופ של התמונה מה זה מבסוט מעצמו, בא לי להקיא…
אה, ועוד דבר אחד, אני בטוח שישנם קוראים שאומרים: הוא בטח מהשפוטים של ביבי שלא מסוגלים ביקורת. אז למרות שזה לא עניינו של אף אחד אני יכול לכתוב פה שלא בחרתי בביבי ואיני מסכים עם רוב מהלכיו. אבל! מרתיחה אותי התנהגות שכזו של מתנגדי ביבי שלא יכולים לעצור לרגע, להנות כשכל המדינה המתוסבכת הזו זוכה לרגע של נחת (עד כמה שאפשר במסגרת המחיר) ומרעילים את פייסבוק עם ההומור הציני המתנשא הזה.
זו דעתי, תתמודדו
כתיבת תגובה