שקיעתה של הזריחה: עלילותיו המסוכנות של קפטן צוקי

כנראה שרגע לפני שמארק צוקרברג סחט את דוושת הגז של החללית שלו אל הרצפה, הוא לא טרח לקרוא את סיפור המיתולוגיה היווני של איקרוס, או לפחות לא הפנים אותו. הסיפור של הילד שעף קרוב מידי לשמש, כל כך קרוב עד שהמיסה את הכנפיים שבנה ושלחה אותו להתרסק מטה לאדמה, אמור למנוע מאיתנו לעשות את אותו הדבר. גם צוקי שלנו רצה לעוף, לעוף גבוה ומהר, יותר מכל מה שנראה עד היום,  זה מה שהביא אותו להנפיק את החברה הקטנה שלו שנקראת פייסבוק, בסכום דמיוני להחריד והחללית טסה למעלה בקול שאגה. אבל כאן נכנס לתמונה ברנש מפורסם אחר בשם ניוטון שאמר שמה שעולה למעלה חייב לחזור למטה, ככה זה בפיסיקה, אל תאשימו אותו. למען ההגינות נאמר שאם חללית הצליחה לחצות את קו האטמוספרה היא כבר לא תחזור למטה, אבל צוקי שלנו עדיין לא שם. זה אומר שיש לו שתי אופציות: להצליח לחצות את הקו, או להתרסק בכדור אדיר של אש.

קפטן צוקי שלנו עכשיו בהיסטריה, הוא רואה את מד הדלק שלו הולך ויורד והוא עדיין לא חצה את קו שמפריד בין הצלחה לכישלון. אז הוא עושה מה שאנשים תמיד עושים כשהם היסטריים… שטויות. אבל זה לא תמיד היה ככה;
למרות שמעולם לא נשאלנו לגבי שינויים בפייסבוק ולא תמיד הסכמנו איתם נדמה היה שיש מגמה ברורה – פייסבוק משתפר למענינו, בחינם, ואנחנו סופגים פרסומות ולפעמים אפילו קונים בעקבותיהן. אבל עכשיו כשהחללית מאיטה והקפטן לחוץ הוא מחליט ללחוץ את דוושת הגז (אם יש כזו בחללית) עד הסוף ולשרוף הכל במכה שאולי תציל אותו. אבל כמו שכל נהג ממוצע יודע, על מיכל מלא תגיעו יותר רחוק ב 80 קמ"ש מאשר על 140. השינויים האחרונים בפייסבוק הם בדיוק תוצר של אותה מגמה היסטרית. דפים אותם אנחנו אוהדים כבר לא מופיעים בניוז-פיד שלנו, אלא אם הסכימו לשלם את דמי הכופר החדשים, אנחנו מקבלים יותר פרסומים מאשר תוכן אמיתי ובעל המאה הוא הוא זה שנשמע. הצעד שהוא אולי המגוחך ביותר, במסגרת אותו המהלך, הוא זה שמציע לכם לפרסם לכולם את הסטטוס האישי שלכם תמורת תשלום. כן, צוקי מספיק נואש כדי ללכת לאנשים ברחוב ולהציע להם פרסום על שלטי החוצות שלו. חשבתם פעם שתצטרכו לשלם כדי שהחברים שלכם יראו שכתבתם בסטטוס "בוקר טוב, איזה יום נפלא?", גם אני לא.

אחרי שאיקרוס והיוונים ירדו מגדולתם עלו הרומאים, וגם הם חטאו וחשבו שהם הבעלים של העולם הזה.
חבר אמר לי השבוע שהבעיה שלו עם פייסבוק היא שהוא מכיל הכל, כבר אין אתרים אחרים וכל מה שתחפש יופיע בפייסבוק בסופו של דבר. כל הדרכים הובילו אל רומא והכל מתנקז לפייסבוק. שתי האימפריות הללו נבנו במשך שנים, אבל כמו החללית של צוקי, ההמראה לוקחת הרבה יותר זמן מהנפילה וכשרומא נפלה היא נפלה מהר וחזק. למי שתוהה לעצמו איך אימפריות נופלות אז שידע שזה לא בגלל שהן נחלשות, הן פשוט נהיות יהירות ומפסיקות להיזהר – ואז דברים מתחילים להגיע בהפתעה. הגולשים של פייסבוק לא יסכימו לסבול את עודף הפרסום והפגיעה בחווית המשתמש שלהם לאורך זמן, וכשצוקי לא מסתכל המתחרים נושפים בעורפו ומציעים לגולש את מה שהקפטן נתן להם פעם. זה הזמן להוריד את הרגל מהגז ולהאט את המהירות ל 80 קמ"ש. בעלי המניות החדשים של פייסבוק לוחצים וכועסים, ובעידן של ריטלין וריבוי משימות מי שלא ייתן תוצאה עד הערב לא יהיה כאן מחר. אבל זה הזמן לקחת צעד אחורה ולהזכיר לכולם שהשקעות טובות הן השקעות לטווח ארוך. מי שישכיל להתכונן לטווח הארוך יקטוף את הפירות בדרך, ומי שמחפש את המכה המהירה ימצא את עצמו יושב על גדם העץ שהניב לו פירות בעבר. זה הזמן לנשום עמוק, להוריד הילוך ולומר למשקיעים להתרווח בכיסאות וליהנות מהנוף, כי זו הולכת להיות נסיעה ארוכה.