עוקץ: המהלך הגאוני למימון סיבוב הופעות שהרגיז חברה בשווי 8 מיליארד דולר

* הפוסט פורסם במקור בבלוג “מה אתה שומע” והיה טוב מדיי בשביל שלא אשתף אותו (אסי)

האינטרנט מעניק ליוצרים המון כלים ועזרים לחשיפה של המוזיקה שלהם, יש אמנים שעושים מליונים רק מצפיות בערוץ היו טיוב שלהם. אבל איך להקה אנונימית יחסית יכולה לממן סיבוב הופעות ברחבי ארה”ב מבלי שיהיו לה מליוני מעריצים שיצפו בסרטונים שהיא מעלה? זה פשוט. היא הפיקה את האלבום השקט הראשון בעולם. מבולבלים?

להקת VULFPECK היא להקה לא מוכרת בישראל, למעשה היא לא מוכרת גם בעולם. בעמוד הפייסבוק הרשמי שלה יש לה כמעט 6,000 עוקבים מכל העולם. אז למה היא כ”כ מעניינת?

ובכן, הלהקה הזו היא להקה שמורכבת ממוזיקאים יהודים אמריקאים וגרמנים שמנגנת בדרך כלל עבור הפקות שונות באולפן VULF בלוס אנג’לס. בשנים האחרונות הם חברו זה לזה והתחילו לנגן בשביל הכיף מוזיקת פאנק מדליקה וקצבית (בדרך כלל ללא שירה) והוציאו 3 אלבומים.

הלהקה החליטה להתרענן קצת ולצאת לסיבוב הופעות קצר בארה”ב אבל בתנאי שהקהל לא יצטרך לשלם עבור הכרטיסים. איך הם עשו זאת? בעזרת המון יצירתיות, מחשבה, חוצפה וגאונות של מנהיג הלהקה ג’ק סטראטון.

אתר spotify.com מאפשר ללהקות ואמנים להעלות אליו מוזיקה לרשימות השמעה. מאחר והאתר מעוניין שלהקות רבות ישתמשו בשירותיו והקהל יגיע בעקבותיו, הוא מוכן לשלם ללהקה/אמן 0.005$ עבור כל השמעה של שיר. מאחר וללהקה אין מליוני מעריצים והזמן קצר הסיכוי של הלהקה להרוויח כסף מספוטפיי נמוכה עד לא קיימת.

כאן נכנס הראש היהודי לפעולה. הלהקה העלתה לערוץ היו טיוב שלה בקשה למעריציה:

באמצע מרס 2014 , ג’ק פונה ללב של מעריצי הלהקה ומסביר להם את העוקץ הפשוט והגאוני. “אנחנו הפקנו אלבום שקט למעשה הוא כל כך שקט שלא שומעים כלום, האלבום הכי שקט שאי פעם הוקלט… אתם תשמעו אותו בריפיט כל הלילה ובשיטה זו נהפוך את השינה שלכם לפרודוקטיבית עבורנו”.
חברי הלהקה לא עצרו שם, אם כבר עוקצים אז בסטייל, הם קראו לאלבום שלהם: Sleepify ויצרו בו 10 רצועות (לכאורה) של שקט מופתי כאשר כל שיר נקרא zz , zzz או zzzz.
המהלך הגאוני והחצוף יצר ללהקה תוך שבועות ספורים רווח של כ-18,638$. הבעיה היא שהנהלת האתר לא כל כך אהבה את המהלך. למעשה היא לא אהבה אותו בכלל ולאחר מספר שבועות פנתה לחברי הלהקה בבקשה להסיר את האלבום השקט.
לאחר שחברי הלהקה סירבו לבקשה (או התעלמו ממנה)  ההנהלה הסירה אתמול (25/4/2014) בעצמה את האלבום ועצרה את המייזם של הלהקה.

מנהיג הלהקה ג’ק אמר אמש בראיון כי האלבום השקט הוא ההצלחה המסחרית הכי גדולה אי פעם של הלהקה אבל הוא מקבל את המלצתו של אביו לא “להתעסק” עם ספוטפיי היות ומדובר בחברה ששווה מליוני דולרים.

בכל מקרה, מדובר ברעיון גאוני ובמהלך מבריק שיצר ללהקה עשרות אלפי מעריצים חדשים שיהיו שווים להם הרבה יותר מ-18,000$ לטווח הרחוק. וספוטיפיי, סביר להניח שהנהלת האתר ריעננה את תנאי השימוש באתר.

בנתיים המלצתי לכם היא לשמוע את האלבומים האמיתיים של הלהקה כי הם פשוט מעולים:

לאתר הלהקה:

http://vulfpeck.com/

לעמוד הפייסבוק של הלהקה:

https://www.facebook.com/vulfpeck

ליו טיוב של הלהקה:

https://www.youtube.com/user/DJparadiddle

הוט ממשיכים להיות גרועים ושוב הלקוחות נדפקים

לפני מספר שעות חשף בלוג המזבלה דליפת מידע חמורה בהוט. החברה שלחה ללקוחה רנדומלית רשימה הכוללת פרטים אישיים כמו כרטיסי אשראי, חשבונות בנק, כתובת ותעודת זהות, דברי המזבלה (לפוסט המלא: http://mizbala.com/?p=84698).

הנתון הזה כנראה לא יפתיע את מאוכזבי הוט אבל הוא פשוט סגירת מעגל מצויינת ומבטלת את האפשרות של תעלול מדיה בתמונה המצויינת (שעלתה גם היא במזבלה בתחילת השבוע) המציגה בצורה הטהורה ביותר את השלומיאליות המטרידה של החברה הידועה לשמצה
texttext

רדו מגיא גולד או רדו מהארץ, חנונים!

הלינצ’טרנט התורן על גיא גולד היה תוסס וסוער ברמה שלא הייתה מביישת את עידו קינן VS בהדונס.
הסטטוס של ניר שרעבי הופמן גרר שרשור תגובות ששרבב לתוכו את עמרי חיון, חנטל, שסיפקה תמונות חושפניות לטובת החנונים, והופמן עד שכבר לא היה ברור את מי רוגמים הפעם. אבל היה קטעים.. רפרפו:
nirhaoffman

החצי שקל שלי בנושא הוא שגיא גולד הוא לא האישיו בכלל בנושא. הוא אפילו לא הסימפטום. תופעת ההעתקה חסרת הקרדיט היא הבון-טון בארץ מאז שאני זוכר את עצמי וזה אומר לפחות 25 שנה אחורה.
התרבות הישראלית היא מבחינתי צללית חיוורת של ארה”ב ויש אין ספור דוגמאות לכך. אני אתן כמה ואתם מוזמנים להוסיף בתגובות.
נתחיל מהחטיפים שגדלנו עליהם: Twix הפך לטוויסט וKitKat הפך לכיף-כף. מישהו שיפה את חברת החטיפים האמריקאית? מישהו טרח לתת קרדיט? לא נראה לי..
הלאה, משינה, אחת הלהקות שהן מאבני היסוד של התרבות הישראלית אם אני לא טועה ביססה את הקריירה שלה על העתקות ממדנס ומעוד להקות פופולריות – אותי הכי עצבן “גברת שרה השכנה” שמעתיק את ההוריקן של בוב דילן.
קחו גם את לילה גוב, התכנית ה”מיתולוגית” של גידי גוב, ממרכז הקונצנזוס, העתיקה בלי להתבלבל מהפורמט של ג’יי לנו (האם הוא קיבל על כך תמלוגים? ספרו לי).

בקיצור הבנתם את הקטע, ההסבר שלי לעניין הזה, וזו הסיבה שאני טוען שאין מה להתרגש מגולד, היא שישנה תופעה של אנשים שמרגישים מוארים בכך שהצליחו להרים את הראש מעבר לביצה ולהיחשף לתכנים זרים, את התכנים האלה הם יכולים לספק ל”ילידים” ולצבור הון מסויים (האם גולד ראה מזה כסף ? לא נראה לי. אבל נניח שמדברים על הון חברתי).

ביבי אשם…

מה שמאפשר את המצב הזה הם ראשית פערים חברתיים ופרובינציאליות, שנית, ייבוש תרבותי שמתבטא באינפלציה של תכניות ריאליטי ושלילת תמלוגים מיוצרי תוכן והכי עצוב- זה עובד! (הדוגמאות שהראיתי + לפחות 30% מקמפייני הפרסום בארץ מועתקים מחו”ל).
לכן אני טוען שגולד הוא אפילו לא קצה הסימפטום ומי שיש לו בעייה עם זה שיפתח את העיניים ויראה שזו התרבות בה הוא חי. אני לא חבר של גולד ולא ראיתי את הופעותיו הטלויזיוניות אז הפוסט הזה לא בא לסנגר עליו אלא רק להבהיר למי שזה מפריע לו שהריקבון התרבותי הזה מסביבו יותר ממה שהוא חושב ואפשר גם להוסיף שהזלזול בצופים/קוראים/עוקבים מתחיל עוד יותר למעלה, ממקבלי ההחלטות.

לכן האפשרויות לדעתי הן:
א. להבין את זה ולהתמודד (אני למשל צורך את התכנים מהמקור)
ב. לרדת מהארץ (גם על זה אני עובד).
ג. מחאה! (לא יקרה, אה…)

לסיום קלאסי, אחת הדוגמאות הכי צורמות להעתקה מסוג כזה, מהימים שאור צגי האינטרנט ופייסבוק עוד לא שרף את המעתיקנים, גיל קופטש ואחריו המקור, דניס לירי:


עידו קינן VS בהדונס רמת החייל

טוב, אז נתקלתי בסטטוס ושרשור התגובות הזה באיחור של יום מסתבר אבל יש פה חומר קריאה לשבוע.
בקצרה, ובגלל שאני רוצה שתקראו בעצמכם (ותעלו את הסטטיסטיקות של זמן השהייה באתר שלי), אני רק יגיד שבעלי הסניף וחבר מרעיו החליטו להגיב בצורה חסרת טאקט להחריד עד כדי תיאורים גרפיים של תלישת שיערות תחת בזמן ששאר אנשי הפייסבוק המובילים + מבחר הטרולים קפצו לחגיגה ודרדרו את הדיון לתהומות הנשייה.

להנאה מירבית עיינו בתגובות:

תמונה: amir schiby

דה דיילי קילר

אתר אקטואליה חדש וייחודי, ‘דה דיילי קילר’, מאפשר לגולשים ליהנות מהכותרות הבוערות של היום בדרך שונה ומשעשעת, לצד היותו פלטפורמה לקריקטוריסטים ומאיירים, המעוניינים לשתף את הגולשים ביצירותיהם.

 אתר זה, פרי יוזמתו של צח פלדמן – פרסומאי, קריקטוריסט וסופר ילדים – מתעדכן מדי יום בהתאם לנושאים הבוערים על סדר היום הציבורי בכל התחומים (מדיני, פוליטי, חברתי, ספורט ועוד).

פלדמן, המעלה קריקטורה יומית שלו, מזמין קריקטוריסטים ומאיירים, צעירים וותיקים כאחד, לפרסם יצירותיהם באתר (הפרסום מלווה בקרדיט ובפרטים על פועלם, לינק לדף הפייסבוק, תיק עבודות ועוד).

באתר כבר ניתן למצוא יצירותיהם של קריקטוריסטים ומאיירים בולטים, בהם: ירון פרל – פרסומאי מוערך ובעל דף הפייסבוק ״הרהורי צעצוע״, גיא מורד, מושיק לין ויותם פישביין – ידיעות אחרונות, שחר נבות – בלייזר, מושיק גולסט, רועי פרידלר – פרסומאי וותיק וקריקטוריסט, ולדיק סנדלר – מאייר מוכשר אשר עובד שנים לצידו של אורי פינק, אור רייכרט, מאיר מירב ואחרים.

בקרו באתר:

Thedailykiller.co.il
אייל גולן הרהורי צעצוע ספי ריבלין

הזוכים בתחרות “יוצרים ברשת”

אמש נחתמה תחרות יוצרים ברשת באירוע שהתקיים ברדינג 3 והתנהל בפורמט של פיצ’ינג (כמו שסטארטאפיסטים מציגים למשקיע).
באירוע המושקע נכחו משתתפים רבים מההפקות השונות וכמובן המארגנים והספונסרים שביניהם בלטו מאיר ברנד, מנכ”ל גוגל בישראל, ונפתלי בנט, שר הכלכלה, ששלח את ברכתו בסרטון וידאו.
בלטה בהיעדרותה- לימור לבנת ומשרד התרבות בכלל.

בתחרות שפטו אורי שנער (לשעבר מנכ”ל רשת), גל גרינשפן (“אנשים כתומים”, “הנוער”) ורונה סגל (“שש פעמים”, “מסכים”) שהפתיעו ברגע האחרון כשטרפו מחדש את חלוקת הפרסים וחתכו מקטגוריית הסטודנטים את המקום השני והשלישי והוסיפו שני פרסים במסלול המקצועי. המהלך עורר את חמתם של חלק מהמשתתפים, בעיקר הסטודנטים, שהשמיעו קריאות בוז והתרעמו על כך שההחלטה לא הוגנת. ממה שאני מבין כרגע הנושא טעון בירור נוסף וכשיהיה מה לעדכן אעשה זאת.

ובכל זאת… להלן הזוכים:
במסלול הסטודנטים, 20 אלף ₪ ונסיעה לשבוע ללונדון ליטיוב ספייס, זכתה עינת שחק עם “מיקרוגל”, צפו:

בפרסים שתפסו את מקום של פרסי הסטודנטים: הברקה מקומית ופרס החדשנות זכה אורי מזעקי עם “מחפשים שותף” (הברקה אמיתית, צפו):

בפרס החדשנות, הפורמט החדשני שהציג עמרי רוט עם הסדרה הבלשית “הוסטל”:

ובמסלול המקצועי:
מקום שלישי, ספות זרות המבטיח והמשעשע של דן ארז וענבל בראון:


מקום שני, Laggers המטורף והמרשים של There is a canal  התותחים:

ובמקום הראשון (40 אלף ₪ וטיסה ללונדון) זכה עידו אמין שהציג פורמט אנימציה אקטואלי ששבה את לב השופטים וטומן בחובו פוטנציאל אדיר  – “עידו אמין מקשקש על”- צפו:

לסיום אני רוצה לברך על ההפקה המושקעת והיוזמה המצויינת הזו – כבוד גדול לאיגוד המפיקים בישראל, יוטיוב ואפילו משרד הכלכלה. כולי תקווה שזוהי תחילתה של מסורת.

איך חוסמים שיחות לא מזוהות בגולן טלקום (חסום את החסום)

מדריך קצר שהכנתי שמסביר איך לחסום חסומים בגולן טלקום.
מוקדש כשירות לציבור.

[my_video video=l_QWl72Li7Q title=”חסימת שיחות חסומות” image=https://wallaishi.com/wp-content/uploads/2013/11/הסרטון-של-אייל-גולן.jpg]

אהבתם? עזרתי? תנו לייק ושתפו!