לא הפעם, יאיר

אחד הדברים הראשונים שמלמדים בכתיבה שיווקית ופרסום, זה לא להתחיל טקסט ב’לא’. אבל הטקסט הזה מדבר על חידושים, אז הנה לך הראשון.

זה התחיל בבוקר. בין ההודעות והמיילים של העבודה השתרבבה הודעה על אורית ברלב. אורית ברלב היא ה’ריקי כהן’ של פתחון-לב, הדרך של העמותה ליצור עניין והזדהות בציבור. יש לה בעל מפוטר הייטק, 2 ילדים והיא מפרנסת יחידה. הלב נכמר, אבל גם אם לא- זה לא באמת משנה. לי יש עבודה, וגם לאשתי. אנחנו עם ילד אחד קטן ועוד אחד בדרך. אנחנו מתפרנסים טוב, קצת יותר מריקי, אבל בשביל זה אנחנו עובדים בשעות שאני מעריך שאפילו אתה כבר ישן בהן. החלומות של הילד שלי הם אלו שמניעים אותנו קדימה, כי ת’כלס- הרבה יותר ריאלי שצבי הנינג’ה ינצחו את ספיידרמן מאשר שיצא לנו לקנות דירה בישראל כזוג צעיר ללא סיכוי לעזרה מההורים. את המייל על אורית ברלב ראיתי לאחר שיחה עם אחד הלקוחות שלי, שאמר שהחודש הוא לא יכול לשלם לי. זה אמנם לא חידוש, אבל זה שהוא הלקוח השלישי שאומר לי את זה החודש- בזה עוד לא נתקלתי. אני בכל מקרה סומך עליו ומכיר אותו וברור לי שהוא ידע מאיפה להמציא את הכסף בחודש הבא, אבל את הבנק שלי זה לא צריך לעניין, ובצדק. בדיוק בשביל כך אני הולך לקחת הלוואה החודש, כזו שתתן לי לסגור אותו, לא בכבוד, אבל לפחות לסגור.

אז בסופו של יום, אני לא ארעב ללחם, אבל אתה יודע מה, יאיר- השנה אני לא תורם!

אני לא תורם לפתחון לב, לא לעמותת ‘לתת’, לא לאגודה למלחמה בסרטן ולא לחברה להגנת הטבע. אני לא תורם כי אחד הדברים שלמדתי מאז שנהיית שר אוצר, זה שאני צריך לדאוג רק לי ולמשפחתי. רציתי לכתוב לך משהו ציני, אולי שתחיל איזה חוק ספאם נגד עמותות סעד ואז הבעיה תיעלם, אבל הציניות הזו לא משרתת איש, והיא לא באמת תעורר פה איזו אכפתיות או הזדהות. אני לא תורם, יאיר, ואני לא ארשה לאשתי לתרום. אנחנו נהיה חארות השנה כי באמת אין לנו ממה לתרום. ואני לא כותב את זה בציניות, אבל זה עליך, יאיר. מאז שנכנסת לתפקיד, לא רק שלא העברת חוק אחד שעזר לי- לא העברת אפילו חוק אחד שלא פוגע בי.אתה מדבר יפה כמעט כמו שאתה כותב, אבל אם אתה עדיין מאמין שאתה מייצג את ‘האדם העובד’- תגיד את זה בשקט, בלב.

אתה מקבל את זה מאדם שתרם לך את הקול שלו, ובאופן ודאי תרם עוד ארבעה קולות ‘צפים’. אני לא תורם יותר!

אז בתור חלק לא מבוטל מהמנדט שלך, אני מבקש שממש לפני שתיסוב לארוחת החג- תכנס לאיזה חדר צדדי, תכבה את האור לשתי דקות ותחשוב. אל תחשוב עלי, ולא על ריקי ולא על אורית ברלב- תחשוב על עצמך! תחשוב אם ההחלטות שאתה מקבל מכבדות את מה שאתה טוען לייצג, תחשוב אם היית הוגן מספיק עם ציבור הבוחרים שלך, תחשוב מה באמת אתה רוצה שיזכרו ממך, ולא מה אתה רוצה להזכיר.

ותדליק את האור.
Cheers

אודות זאב נחמנזון

הצטרפו לצוות הכותבים

אהבתם מה שקראתם? עזר לכם במשהו? צחקתם? בואו להראות אהבה!

להגיב זה מזניב

comments