הפרטים עדיין עמומים, השעה 23:30 של ה14 ביולי, שנה לתחילת המחאה הישראלית. חזרתי מהההפגנה ה"חלבית" שהתקימה ברחוב קפלו בת"א, בדרכי חזרה כבר התחילה להתפשט השמועה על מקרה ההצתה העצמית של משה סלימן, מיהרתי הביתה לקבל את האינפורמציה.
מלבד המראות שפורסמו, שהעדפתי להמנע מהם, עניינו תוכן המכתב שהשאיר והמסר שעולה ממנו.
מעבר לכך שמכריו של סילמן דיווחו כי האיש טורטר בין המשרדים השונים וכי היה מדובר באדם אומלל הפנייה האישית לאשמים בהגעתו למצב הזה היא המסר החשוב בסיפור זה מבחינתי. הרי תוכן המכתב:
"אני משה סילמן
ת.ז XXXXXXXX
מעלה השחרור XX חיפה
מדינת ישראל גנבה ושדדה אותי
השאירה אותי חסר כלום
ובית המשפט המחוזי בת"א חסם אותי לקבל צדק, חנן ברנר רשם בית המשפט המחוזי ת"א, שעבר על החוק, ושיבש הליכי משפט מתוך התנשאות.
אפילו סיוע בשכר דירה היא לא נותנת
שתי ועדות של משרד השיכון, דחו אותי, על אף שעברתי אירוע מוחי
וקבלתי 100% אובדן כושר עבודה
תשאלו את מנהלת עמידר בחיפה ברחוב הנביאים.
אני מאשים את מדינת ישראל
את ביבי נתניהו
ושטייניץ הנבלות
על ההשפלה שהאזרחים המוחלשים, עוברים יום יום, שלוקחים מהעניים ונותנים לעשירים ולעובדי המדינה.
את עובדי מדינת ישראל
ביטוח לאומי, במיוחד את בן דויד מנהל ההוצאה לפועל ומנהלת תביעות צילה קרקו בלינקולן ת"א, שעיקלו לי שלא כחוק ציוד לעבודה משאית.
את ביטוח לאומי חיפה
שהתעללה בי במשך שנה עד שקבלתי את הנכות.
שמ2,300 ₪ בחודש אני משלם מס בריאות ועוד עבור תרופות.
אין לי כסף לתרופות ולשכר דירה ואין לי בכלל להתחיל את החודש
אחרי ששילמתי מיליונים במסים, עשיתי צבא, ועד גיל 46 עשיתי מילואים.
ואני לא אהיה חסר בית לכן אני מוחה
כנגד כל העוולות שהמדינה עושה לי ושכמותי"
משה סילמן מפנה אצבע מאשימה כלפי הפקידים שעד עכשיו חשבו שהם יכולים להסתתר מאחורי המערכת ומוציא אותם לאור. שמם של צילה קרקו, בן דויד וחנן ברנר הם כבר לא שמות עמומים שאף אחד לא מכיר הם כבר לא רק "ביטוח לאומי הגדול" או "בית המשפט המחוזי" אלה אנשים שאחראים להגעתו של אדם למצב ייאוש שכזה.
ביבי ושטיינמץ גם כן מופיעים במכתב אך אני בספק אם הם מכירים אישית את אותו משה שטורטר בין המשרדים של ביטוח לאומי להוצאה לפועל ומשם לבתי המשפט.
משה סילמן עשה צדק לעצמו בכך שהביא את האנשים האלה לכותרות והכתים את שמם כי הרגיש שהם הביאו אותם לאותו מצב אנוש בו הוא נמצא.
הצתה עצמית היא הצעקה הכי חזקה שיכול אזרח לצעוק, היא הצעקה של הנשימה האחרונה. משה סילמן מאושפז כעת במצב קשה אך זה לא מפריע לטוקבקיסטים ולקיצוניים להגיב בחוסר טאקט (אנדרסטייטמנט)
התגובות הנוראיות בנוסח: "מגיע לו, שיישרף" ו"איזה סמולני" פשוט מזעזעות ומביכות אותי, מביכות שאני יוצא לרחוב בשביל עם שיושבים בינו אנשים כל כך נחותים. אני מנסה לשכנע את עצמי שאלה לא אנשי ימין וכי מדובר בפרובוקטורים שצמאים לטיפת תשומת לב, דבר אחד בטוח: אלה לא יפי נפש.
כדי לסיים וללכת לנסות לעכל את הדברים אני רק אכתוב שאני לא מצדיק את מעשיו של סילמן, אני לא רוצה לשפוט אותו אך שום דבר לא שווה את זה מבחינתי, בטח שלא אף פקיד. ובקשר לאותם אנשים שמגיבים בגועל נפש שלהם… אני מרחם עליכם.
כתיבת תגובה