dati
אז כן, כמו שהבנתם מהכותרת – באתי לעצבן אתכם קצת היום. אבל גם באתי להכיר לכם צד אחר של משהו שאתם חושבים שאתם מכירים. מכירים את האתאיסטים המעצבנים האלה שמטיפים לכם בכל הזדמנות? אז אני אחד מהם. בטח יצא לכם לשאול במה בדיוק אנחנו יותר טובים ממחזירים בתשובה, או מהדתיים שאנחנו כל כך שונאים, נכון? אז הנה אני עונה והנה שלל הסיבות מדוע, למרות שאני משתמש באותם טקטיקות – אני יותר טוב. כבר עצבנתי אתכם מספיק? יופי.

השאלה הזאת שנשאלה כאן למעלה – "במה אתה יותר טוב" היא בערך השאלה הראשונה ששואלים אותך ביום שאתה מחליט שאתה אתאיסט שלא מוכן לשתוק בקשר לדעות שלו. במקרה שלי היא גם גרמה לי להפסיק את ההטפות לתקופה, עד שחשבתי והבנתי במה אני באמת יותר טוב. רק אז חזרתי והמשכתי להטיף.

לפני שנגיע לתשובה לשאלה, יש כמה דברים שחשוב לומר לשם הגילוי הנאות. נכון, אני מטיף ל"אמונות" שלי באותה התלהבות של מחזירים בתשובה. נכון גם, שכמוהם בדיוק, אני דוחף את זה לפעמים גם לאיפה שזה לא קשור. דבר נוסף שמשותף לי ולהם, ששנינו נאבקים על המוחות שעוד נמצאים באמצע בינינו. מעין מאבק על נשמות (ותסלחו לי על הביטוי) בין הטוב לרע, כשכל צד, גם אני וגם הם, בטוחים שאנחנו הצד הטוב. שנינו עושים את זה מאחריות שאנחנו מרגישים ורצון עמוק לשפר את העולם, אני ע"י זריעת ספק, והם ע"י החדרת אמונה. הם מוכרים לכם ודאות ותשובות, אני מוכר לכם ספקות ושאלות. הם מוכרים נחמה רגשית, אני מוכר הגיון ושכל ישר. בזה, יש להודות, אני לא יותר טוב מהם בכלל.

עד כאן הדמיון. עכשיו כאשר הגילוי הנאות נגמר, הגיע הזמן שאני אענה סוף סוף על השאלה במה אני יותר טוב. והתשובה היא – חופש. למרות כל הדעות האישיות שלי, אני מאמין בחופש המוחלט שלכם לבחור במה אתם מאמינים. החופש הזה הוא מבחינתי דו-כיווני, ויש לכם זכות לחשוב שהאמונות שלי מגוחכות, בדיוק כמו שאני שומר את הזכות הזאת גם לעצמי, לגבי האמונות שלכם. אתם מוזמנים להתווכח איתי, להפעיל הגיון נגד הטיעונים שלי. אפילו הומור (רחמנא ליצלן) זה משחק פתוח.

הדברים הנ"ל הם משהו שהצד השני במשוואה לא תמיד מאפשר. לי אין רעיונות "קדושים" שאסור להתווכח איתם. לי אין מילות קסם שאסור להגות או לרשום. לי אישית לא זכור מקרה שאתאיסט שרף כנסייה, מסגד או בית כנסת כדי לקדם רעיונותיו. לי אין משפטי מפתח שנועדו אך ורק לסיים את השיחה ללא תוצאה (כגון: "אי אפשר להתווכח עם אמונה"). אינני כופה את אמונותיי על הצד השני, כפי שהצד השני כופה אותם עליי. סתם לדוגמה, כשאני דורש אוטובוסים בשבת, אני לא מכריח את הדתיים לנסוע בהם. אני פשוט דורש את החופש להחליט את הדברים האלה בעצמי. אינני חושב שקיימים הרבה אתאיסטים שהיו מציעים להוציא את הדת מחוץ לחוק (אפילו שהדתיים אוהבים להזכיר בהקשר הזה את סטלין), ואם כן – הם נדירים ביותר.

אתם יודעים מה? זו נקודה חשובה ששווה להדגיש. אם מישהו כן יציע להוציא את הדת מחוץ לחוק, ויאסור פולחן חופשי, או לימוד של הדת, או כל דבר בסגנון – אני אהיה הראשון שאעמוד לצידכם על זכותם לחופש. חופש להאמין במה שאתם רוצים, לא יותר ולא פחות ממה שאני מבקש עבור עצמי.

כל מה שאני כן עושה, זה משתתף בשיחה. זה כל מה שאני רוצה. ישנם הרבה מאמינים שפתוחים לשיחה כנה. איתם אין לי שום בעיה, ואני גם לא יותר טוב מהם בכלום. אבל עכשיו כשאתם יודעים קצת יותר, תפסיקו להגיד לאתאיסטים שמסביבכם שהם לא יותר טובים מהאנשים שאיתם הם מתווכחים. הם כן. אנחנו כולנו אולי גזע מתקדם של קופים, אבל רק חלקנו גם כופים.

פורסם על ידי עופר סדן

הומניסט חילוני, ריאליסט, תמיד רציונלי, לפעמים בצורה מרגיזה. פילוסוף של המאה ה-21 לענייני הכל. לפעמים חופר אבל תמיד מגיע עמוק. רוצים לקרוא עוד? בקרו אותי בעמוד הפייסבוק של "מדע גדול, בקטנה"

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קראו גם את:
הכירו את הטוקבקיסט הראשון שכתב "ראשון!"

מכירים את הנודניקים האלה שכותבים ראשון בתגובות בלי שום קשר לכלום ובאופן כללי די מציקים ומעצבנים? בטוח שאתם מכירים, זו...

סגור